מאגר שאלות משיט 30 - ניווט ב'

א. שדור קוד זיהוי ללוויינים שמעליו ואלה מחזירים אליו, לאחר חישוב, את אתרו ברוחב ואורך.

ב. קליטת קוד זיהוי והטווח של 3 או יותר לוויינים, והמרת נקודת המפגש של הטווחים לנקודת החיתוך של קו אורך וקו רוחב במפה/תצוגה כל שהיא.

ג. קליטת נקודת החיתוך של הכיוונים אל 3 לוויינים והטלת הנקודה על רשת קווי האורך והרוחב על ידי הפחתת הגובה אל נקודת החיתוך במרחב.

ד. המקלט מפיק ברצף מסודר מהלוויין הראשון שחולף מעליו את הזמן, מהשני את קו האורך ומהשלישי את קו הרוחב, ואז הוא מציג את האתר בהפרשים שמתעדכנים כל אלפית שנייה.

א. מערכת זיהוי גלובלית.

ב. מערכת מקום גלובלית/ Global Positioning System.

ג. Grounding Position of Sattelites.

ד. א ו-ב נכונות.

א. אתחול במקלטים מסוימים מתבצע מעצמו ודורש זמן מסוים ובמקלטים אחרים דורש הזנה לפחות של: אתר מקורב; תקן המפה; גובה האנטנה וזמן אזורי. ו-SET UP בעקרו הוא לבחירת המשתמש.

ב. ב-SET UP בוחרים בעקר את התצוגות והיחידות שלצורך המשתמש. ואתחול הוא הכרחי בכל פעם שהמקלט היה כבוי תקופה ארוכה או הועתק כבוי מעל 500 מילים.

ג. אין הבדל משמעותי היות ורוב המקלטים החדישים מכלילים ב-SET UP כל מה שלא מתבצע אוטומטית.

ד. כל התשובות נכונות.

א. אין הבדל. שניהם מסמנים את האתר הנוכחי כנקודת דרך Way Point).

ב. MOB מסמן את האתר הנוכחי כ"נקודת דרך פעילה" אליה יוצגו הכיוון והטווח ברציפות ואילו MARK מסמן רק את האתר הנוכחי.

ג. MARK מסמן את האתר הנוכחי והכוון ההפוך ב-180° כדי לגשת מהר לאדם שנפל לים, ואילו Miles Off Buoy = MOB מסמן את המרחק למצוף הקרוב בזמן תחרות.

ד. MARK מפעיל אתראה על המצאות כלי השיט ב'טווח- הדיוק' של המקלט מאתר היעד ואילו MOB מפעיל את המקלט במצב עגינה/ריתוק לתחזוקה (ללא נתוני תנועה) =Maintenance On Board.

א. קליטה של לפחות לווין אחד.

ב. קליטה בו זמנית מ – 2 לוויינים לפחות.

ג. קליטה בו זמנית מ – 3 לוויינים לפחות.

ד. קליטה בו זמנית מ – 4 לוויינים לפחות.

א. גבוה ככל האפשר כדי לשמור על קו ראייה של 3 לוונים ויותר ולהגדיל את טווח הקליטה.

ב. נמוך ככל האפשר (להימנע מטלטולים) תוך שמירה על שדה ראייה כלפי הרקיע ומסביב.

ג. גבוה ככל האפשר סמוך לאנטנת המכ"ם ואם אין מכ"ם אז אנטנת התג"ם.

ד. אין חשיבות לגובה ולמיקום, אנטנה בגובה 30 ס"מ תאפשר תפקוד בכל מקום בספינה.

א. מקלט ה-GPS יראה רק את מהירות הזרם, ומד- מהירות ביחס למים, יראה אפס מהירות.

ב. במקלט ה-GPS נקבל אפס, ובמד מהירות ביחס למים נקבל את מהירות הזרם.

ג. במדי מהירות שמודדים מהירות ביחס לקרקע נקבל את ערך הזרם בסימן חיובי,ובמדי מהירות ביחס למים נקבל את ערך הזרם בסימן שלילי.

ד. נקבל אפס בכל מקרה משום שמדי המהירות אינם מדויקים עד כדי להראות את המהירויות הקטנות של הזרמים הנפוצים.

א. מד המהירות ביחס למים אינו מתחשב בזרם והרוח, ואילו מקלט ה-GPS מציג מהירות אמיתית ביחס לקרקע.

ב. לפי טבלת בופור כל 5 קשרים ברוח נגדית מאטים את הספינה ב 1 קשר ולכן 10 קשר רוח מבטלים את 2 קשר של תוספת הזרם, ואילו במקלט ה-GPS יש אי-דיוק של 2 קשר.

ג. רוח נגדית של 10 קשר אינה משפיעה על ספינה מנועית וגלגל כנפיים של מד מהירות צפוי לצבור שכבת זהום דביק וצמחיה ימית שמאטים את תגובתו.

ד. לבד ממד מהירות נגרר, כל מדי המהירות מזייפים במידה כל שהיא, בגלל שתחתית הספינה גוררת איתה שכבת מים בכוון השיט ("גרר" התלוי באיכות התחתית).

א. לזהות קיום כלי שיט ועצמים בטווח נבחר כשאין ראות ומחוץ לטווח העין.

ב. למניעת התנגשות, לנווט, לנתב, לחיפוש והצלה.

ג. לזהות קיום כלי שיט ועצמים בסביבה ולהפעיל אתראה כשהטווח אליהם קטן.

ד. כל התשובות נכונות.

א. ניתן אך רק בגבהים שבגזרת האלומה האנכית של הקרינה.

ב. לא ניתן משום שהמכ"מ הימי מתוכנן כך שיקלוט רק עצמים במישור ולא יופרע מעצמים שלמעל פני הים.

ג. ניתן לזהות עננים רק אם הם מורידים גשם, וכלי טיס רק אם הם טסים מול החרטום.

ד. ניתן לזהות, רק אם הספינה מטלטלת ואלומת הקרינה פונה מעלה בזמן הטלטול.