השכרת יאכטה בחו"ל – המדריך לצ'רטר

מה תמצאו בעמוד הזה

• מה זה צ'רטר: השכרת יאכטה בחו"ל, והסוגים השונים שלה
• מה תוכלו לשכור: מה חברות הצ'רטר ישכירו לכם לפי הרישיון שבידכם
• הצד הביטוחי: מתי הביטוח לא ישלם, ומי נושא בנזק
• בדלפק: אילו מסמכים מבקשים ברגע המסירה
• עלויות: מה מעבר למחיר ההשכרה

מה זה צ'רטר

צ'רטר הוא השכרת כלי שייט לתקופה קצובה, בדרך כלל שבוע, מבסיס השכרה במדינת היעד. זה השוק שמאפשר לאדם פרטי להפליג ביאכטה של מיליון שקל בלי להחזיק אותה, ורוב הישראלים שמוציאים רישיון שייט עושים זאת בדיוק בשביל זה.

הבסיס מספק את הכלי מתודלק, מצויד ומבוטח, ואתם מחזירים אותו באותו מצב בתום התקופה. מה שמשתנה בין סוגי הצ'רטר הוא מי מפקד על הכלי ומי אחראי עליו.

סוגי צ'רטר

מי שאין לו רישיון עדיין יכול לצאת להפלגה: skippered ו-cabin charter פתוחים לכל אחד. ההבדל הוא בעלות ובחופש – סקיפר מקצועי מייקר את החופשה, ומי שמפליג בעצמו קובע את המסלול.

מה תוכלו לשכור עם הרישיון שלכם

זו השאלה המעשית הראשונה. התשובה תלויה בשלושה דברים: הרישיון, היעד, וקורות החיים הימיים שתציגו.

שלושה דברים נוספים שמבקשים, ולא תמיד חושבים עליהם: תעודת מפעיל רדיו נפרדת במדינות שמקפידות על כך, קורות חיים ימיים שמפרטים מיילים וסוגי כלים, וביוון גם אדם שני רשום ברשימת הצוות. הרחבה על כל אלה בעמוד רישיונות זרים והשטה בחו"ל.

המשמעות הביטוחית

זה החלק שעולה כסף אמיתי, והוא גם החלק שהכי הרבה אנשים מגלים מאוחר מדי.

הבסיס שמסר לכם את הכלי לא אישר את הרישיון שלכם

יש נטייה להניח שאם פקיד הצ'רטר בדק את המסמכים ומסר את המפתחות, סימן שהכול תקין. זו הנחה מסוכנת. הפקיד בודק שיש מסמך שנראה מתאים ושהחוזה חתום. חברת הביטוח בודקת שאלה אחרת לגמרי, ורק אם קרה משהו: האם מי שהשיט את הכלי היה כשיר לכך לפי תנאי הפוליסה ולפי חוקי המדינה.

מה מכסה הפיקדון ומה לא

בכל צ'רטר עצמאי תפקידו של הפיקדון הוא לכסות נזק. הסכום נע בדרך כלל בין אלפי למעשרת אלפים יורו, ואפשר להקטין אותו בתשלום נוסף על ביטוח הפחתת השתתפות עצמית. כל עוד הכול תקין, נזק רגיל יורד מהפיקדון וזהו.

אבל הפיקדון וביטוח ההשתתפות העצמית מניחים שהפוליסה עצמה תקפה. אם הפוליסה נשללת, אתם לא מוגבלים לגובה הפיקדון – אתם חשופים לנזק המלא.

מתי הביטוח עלול שלא לשלם

• הרישיון אינו תואם את הכלי – גודל, סוג הנעה או הספק מנוע מעבר למה שהרישיון מתיר.
• הרישיון אינו מוכר במדינה שבה הפלגתם, או שלא היה בתוקף במועד ההפלגה.
• הפלגה מחוץ לתחום המותר בחוזה – יציאה מאזור השייט המוגדר, או הפלגת לילה כשהחוזה מתיר אור יום בלבד.
• חסר מסמך שהמדינה מחייבת, למשל תעודת מפעיל רדיו.
• הפרה של תנאי בטיחות בחוזה.

מי נושא בנזק

המשיט. אם חברת הצ'רטר השכירה לכם כלי שהרישיון שלכם אינו מתאים לו, וקרתה תאונה, ההפסד הביטוחי אינו נעלם – הוא עובר אליכם. ההיגיון פשוט: המבטח ביטח הפלגה של משיט כשיר, ולא של מי שאינו כשיר.

לכן ההמלצה המעשית היא לא להסתמך על כך שהבסיס אישר. לפני ההזמנה כדאי לשלוח לחברת הצ'רטר צילום של הרישיון ולבקש אישור בכתב שהוא מתאים לכלי שהזמנתם וליעד. זה מייל אחד, והוא הראיה שתחסוך ויכוח יקר.

השכרת אופנוע ים בחו"ל

זה שוק אחר לגמרי מצ'רטר של יאכטה. אופנוע ים משכירים לשעה או לחצי שעה מהחוף, בלי בסיס השכרה ובלי חוזה ארוך, ובמקומות רבים גם בלי לבקש שום מסמך.

החוויה הזו יוצרת רושם מטעה: אם הם השכירו בלי לשאול, כנראה שהכול בסדר. בפועל זה בדיוק המקום שבו ישראלים נחשפים לסיכון הגדול ביותר, ודווקא על כלי הקטן והזול מכולם.

מה באמת דורשים ביעדים השונים

יוון: נדרש רישיון להשטת אופנוע ים, מגיל 18, ויש אזורי רכיבה מוגדרים, שעות פעילות והגבלות מהירות ליד רחצה. שם גם בודקים.

תאילנד: החוק המקומי מחייב רישיון, אבל האכיפה בשטח נדירה. מפעילים רבים משכירים לכל מי שמשלם, ולעיתים גם הם עצמם פועלים בלי רישוי מסודר.

שאר היעדים: התמונה נעה בין השניים. הכלל הפשוט הוא שאי-בדיקה בדלפק אינה אומרת שאין דרישה בחוק.

ולמה זה קריטי דווקא כאן

אופנוע ים הוא כלי מהיר, קל לתמרון ומעורב בתאונות מול רוחצים, מול כלים אחרים ומול מזחים. כשקורה משהו, נשאלת בדיוק אותה שאלה שנשאלת בצ'רטר של יאכטה: האם הרוכב היה כשיר להשיט את הכלי.

מי שאין לו רישיון מתאים נמצא בעמדה קשה בשני מישורים. ביטוח המשכיר עלול שלא לכסות נזק שנגרם בידי מי שלא היה רשאי להשיט, וביטוח הנסיעות שלכם מתייחס לרכיבה על אופנוע ים כספורט מים, שמכוסה רק אם רכשתם הרחבה מתאימה. בלי שניהם, נזק לכלי או פגיעה באדם אחר נופלים עליכם.

משיט 11 אינו מעניק מעמד חוקי אוטומטי במדינה זרה, אבל הוא המסמך שעונה על השאלה הזו. זו הסיבה שכדאי לקחת אותו לחופשה גם כשברור שאיש לא יבקש לראות אותו.

מה כדאי לעשות בפועל

• לצלם את אופנוע הים מכל הצדדים לפני היציאה, כולל שריטות קיימות. זה מה שמונע ויכוח על נזק בהחזרה.
• לבדוק שלמשכיר יש ביטוח בתוקף, ולשאול מה הוא מכסה ומה ההשתתפות העצמית.
• לוודא שביטוח הנסיעות שלכם כולל ספורט מים, ולא להניח שזה כלול.
• לא להרשות לילדים או לחברים בלי רישיון לרכוב במקומכם. ברגע האמת האחריות עליכם.
• לקחת את משיט 11 לחופשה, גם אם לא ביקשו אותו.

הרחבה על הכיסוי הביטוחי בישראל נמצאת בעמוד ביטוח לאופנועי ים וסירות.

מה בודקים בדלפק ברגע המסירה

• רישיון השייט של המשיט, ולעיתים גם של אדם שני.
• תעודת מפעיל רדיו, במדינות שמחייבות.
• תעודת ICC ביעדים שדורשים אותה.
• דרכון וכרטיס אשראי לפיקדון.
• קורות חיים ימיים, אם הוגשו מראש.
• רשימת צוות, שביוון חייבת לכלול אדם שני.

עלויות נלוות מעבר למחיר ההשכרה

• פיקדון, או ביטוח להקטנת ההשתתפות העצמית במקומו.
• דלק, מים ומיסי מעגן לאורך המסלול.
• דמי ניקיון סופי ומצעים.
• ציוד נוסף: סירת שירות עם מנוע, ציוד שנורקלינג, אינטרנט.
• סקיפר, אם בוחרים לשכור אחד.

טעויות נפוצות

• להניח שאם הזמנתם והתשלום עבר, הרישיון אושר. הבדיקה האמיתית היא בדלפק.
• לשכוח את תעודת הרדיו. זה הפער שמפיל ישראלים בקרואטיה.
• להגיע בלי אדם שני ברשימת הצוות ביוון.
• לתכנן מעבר לילי כשהתעודה או החוזה מוגבלים לאור יום.
• לנפח את קורות החיים הימיים. אם הבסיס מתרשם שאין ניסיון אמיתי, הוא יכול לדרוש סקיפר על חשבונכם.

למי שעוד בוחר רישיון, ההשוואה המלאה בין האפשרויות נמצאת בעמוד סוגי רישיונות המשיט, והפירוט על ההסמכות הבינלאומיות בעמוד רישיונות זרים והשטה בחו"ל.