רישיונות שייט זרים ובינלאומיים - ISSA, RYA, IYT ו-ICC
מה הרישיון מאפשר להשיט
- מה אלה: רישיונות של ארגונים זרים, לא של רשות הספנות.
- איפה תקפות: בחו"ל, להשכרת יאכטה. לא תקף בישראל.
- למי מתאים: למי ששט בחו"ל. רישיון ISSA גם כקיצור למשיט 13 הישראלי.
רישיונות שייט זרים
לצד רישיונות המשיט הישראליים, קיימות תעודות שייט של ארגונים זרים ברחבי העולם שמאפשרים להשכיר ולהשיט יאכטות בחו"ל, אך אינן תקיפות בישראל.
לא כל הרישיונות הזרים זהים כמובן אבל אם לדוגמה ניקח את רישיון ה- ISSA ליאכטות ונשווה אותו למקבילו הישראלי משיט 30:
יתרונות:
- הרבה יותר פשוט וקל - אין מבחני תאוריה במשרד ההתחבורה, רק הדרכות בבתי הספר.
- הרבה יותר מהיר - ניתן לסיים ב- 8 ימים רציפים או מחולקים לעומת חודשים רבים ברישיון הישראלי.
- לרוב זול יותר - הפרש של כמה אלפי שקלים בייחוד כי אין צורך לשלם אגרות.
- מוכרים בעולם יותר מהרישיונות הישראלים ולפעמים קל יותר להשכיר איתם יאכטות בחו"ל.
- רובם לא צריכים חידוש.
חסרונות:
- לא מוכרים בישראל.
למה זה קל יותר מהרישיון הישראלי
בישראל המדינה עצמה (רשות הספנות) בוחנת ומנפיקה את הרישיון והמבחנים רשמיים ומסורבלים. ברוב העולם לעומת זאת, המדינה מסמיכה את בתי הספר עצמם לבחון את התלמידים ולהנפיק את הרישיון. המשמעות היא שהמבחנים פנימיים של בית הספר, מה שהופך את התהליך לפשוט, מהיר ונוח בהרבה.
בנוסף, הרישיונות הישראליים דורשים חידוש אגרה פעם ב- 5 שנים. אומנם מדובר באגרה נמוכה, אבל אנשים שוכחים לחדש ואחרי שנתיים לרוב הרישיון מתבטל, דבר שלא קורה ברוב הרישיונות הזרים.
שני ערוצי ההכרה – ולמה שניהם חשובים
כשבודקים אם רישיון יתקבל בחו"ל, יש שני מנגנונים נפרדים לגמרי שפועלים במקביל. הבלבול ביניהם הוא מקור לרוב אי-ההבנות.
הערוץ הרגולטורי הוא מה שהמדינה הזרה מכירה בו בחוק: הסכמים בילטרליים ורשימות הכרה רשמיות של רשות הספנות המקומית או משמר החופים. זה מה שקובע אם ההשטה שלך חוקית במים הטריטוריאליים שלה.
הערוץ המסחרי הוא מדיניות חברות הצ'רטר עצמן וחברות החיתום הימי שמבטחות את הצי. הן צריכות לוודא שהסקיפר מחזיק בהסמכה שמשקפת מיומנות מעשית, כדי שפוליסת הביטוח של כלי השיט תישאר בתוקף אם קורה משהו.
אפשר להיות תקין לחלוטין בערוץ אחד ולהיתקע בשני. לכן הבדיקה לפני הזמנה היא תמיד כפולה: מה החוק במדינה דורש, ומה חברת ההשכרה הספציפית דורשת.
טבלת השוואה מלאה
הטבלה מרכזת את הפרמטרים הרגולטוריים והמעשיים של הרישיונות הישראליים אל מול ההסמכות הבינלאומיות המרכזיות. היא הדרך המהירה ביותר לראות איפה בדיוק עובר ההבדל.
| פרמטר | משיט 30 | משיט 60 | RYA Day / Coastal | IYT Bareboat Skipper | ISSA Inshore Skipper | ICC |
|---|---|---|---|---|---|---|
| גוף מנפיק | רשות הספנות והנמלים | רשות הספנות והנמלים | Royal Yachting Association | International Yacht Training | International Sailing Schools Association | מדינות מוסמכות או גופים מואצלים |
| בסיס משפטי | חוק הספנות הישראלי ותקנות המשיטים | חוק הספנות הישראלי ותקנות המשיטים | חוק השייט הבריטי (MCA) | תקן ISO / הסכמה מדינתית זרה | תקן איגוד בתי ספר אירופי | החלטה 40 של UNECE |
| כלי שיט ומרחק | עד 24 מטר, עד 12 מייל מהחוף | עד 24 מטר, שייט בינלאומי בלתי מוגבל | עד 15–24 מטר; טווח לפי הדרגה (Day Skipper: יום, מים מוכרים) | עד 24 מטר, 20 מייל; בצ'רטר לרוב יום בלבד | עד 24 מטר, 20 מייל, יום ולילה | מים חופיים ו/או פנימיים, לפי הקטגוריות שעל התעודה |
| תוקף וחידוש | חידוש אגרה תקופתי מול רספ"ן | חידוש אגרה תקופתי מול רספ"ן | לכל החיים, ללא דמי חידוש | 5 שנים, אגרת חידוש מול IYT | לכל החיים, ללא דמי חידוש | 5 שנים |
| תקשורת רדיו | נלמד עיונית בלבד; אין תעודת SRC נפרדת | חובה, כולל תעודת GMDSS רשמית | מודול נפרד או משולב (RYA SRC) | נדרשת תעודת VHF; לרוב כלולה בקורס | נדרשת תעודת VHF/SRC; לרוב כלולה בקורס | מוטבע על התעודה |
| הכרה בצ'רטר | נרחבת בים התיכון, תלויה בנוהג מקומי | גבוהה מאוד; עונה גם לדרישת הרדיו | מוחלטת וגלובלית | נרחבת מאוד, כולל הסכמים רשמיים | מקובלת ברוב חברות הצ'רטר באירופה | חובה רשמית בכ-25 מדינות |
| השטה בישראל | מלאות, כלי פרטי עד 24 מטר | מלאות, כולל הפלגה בינלאומית | לא ישירות – מצריך המרה | לא ישירות – מצריך המרה | לא תקף; מאפשר המרה מקוצרת | אינו מוכר להשטה בישראל |
ארבע ההסמכות, בקצרה
ISSA
התאגדות אירופית של בתי ספר לשייט משנת 1969. הקלה, המהירה והזולה מבין השלוש, נלמדת בשפת האם, כוללת את פרק תקשורת הרדיו בתוך התוכנית, ותקפה לכל החיים. היתרון הייחודי לישראלים: היא מקצרת את הדרך למשיט 13 בלי ההמתנה של עשרה חודשים ממשיט 12.
RYA – בריטניה
הגוף הוותיק והמחמיר בעולם, משנת 1875. ההכרה בו מוחלטת בכל צי צ'רטר, התעודה תקפה לכל החיים ומזכה ב-ICC בריטי. מנגד: הלימודים באנגלית בלבד, עם דגש כבד על ניווט גאות ושפל שכמעט לא רלוונטי בים התיכון – וזה המסלול הארוך והיקר מכולם.
IYT
ארגון בינלאומי מקנדה עם רשת בתי ספר גלובלית, כולל בישראל. אפשר ללמוד בעברית, והוא מנפיק ICC ישירות. שני דברים שחשוב לדעת: רוב חברות הצ'רטר מאפשרות לבעלי Bareboat Skipper להפליג באור יום בלבד, והתעודה תקפה 5 שנים ודורשת אגרת חידוש.
ICC
לא קורס ולא רישיון עצמאי, אלא תעודה מלווה שנולדה מהחלטה 40 של האו"ם ומתורגמת לכמה שפות. היא חובה רשמית בכ-25 מדינות שאימצו את ההחלטה, ובמעגנים רבים באירופה פקיד הקבלה או מפקח שיטור החופים ידרוש לראות אותה כתנאי לשחרור הכלי.
מה נדרש ביעדים המרכזיים
שני היעדים הפופולריים ביותר לישראלים ממחישים היטב כמה שונות הדרישות בפועל.
קרואטיה – רשימה סגורה ותקנות רדיו קשיחות
קרואטיה מפעילה את מערכת האכיפה הימית הקפדנית באירופה לגבי צ'רטר. משרד הים והתשתיות הקרואטי מנהל רשימה רשמית וסגורה של הסמכות זרות מוכרות, וישראל מופיעה בה תחת סעיף MoU מספר 103. משיט 30 ומשיט 60 מוכרים שם להשטת יאכטה בצ'רטר.
אלא שיש דרישה נוספת ונפרדת: בכל כלי שיט שמצויד בתחנת אלחוט VHF/DSC חייב לפחות אחד מאנשי הצוות להחזיק בתעודת מפעיל רדיו בתוקף – SRC או GMDSS. משיט 30 אינו מונפק עם תעודת רדיו עצמאית, ולכן מנהלי בסיסים בקרואטיה מסרבים לא פעם למסור את היאכטה למי שמחזיק במשיט 30 בלבד.
שלוש דרכים לסגור את זה: משיט 60 שכולל GMDSS, תעודת SRC חיצונית, או קורס בינלאומי שכולל את תעודת ה-VHF – ב-ISSA וב-IYT התעודה היא תנאי קדם, ורוב בתי הספר כוללים אותה בקורס.
יוון – משמר החופים, Co-Skipper ופטורים
הרגולציה ביוון מנוהלת על ידי משמר החופים היווני. יוון לא אימצה רשמית את החלטה 40, אך הנהיגה פרקטיקה מוגדרת: רישיונות ממדינות האיחוד האירופי תקפים אוטומטית, ורישיונות ממדינות שאינן חברות – כולל משיט 30 ו-60 – מוכרים בדרך כלל, אך צריכים להיות באנגלית או מלווים בתרגום רשמי.
בנוסף, תקנות הספנות ביוון מחייבות שיהיה על הסיפון איש צוות שני (Co-Skipper) מעל גיל 18 בעל ניסיון מוכח, לצד הסקיפר, ושהשניים יופיעו בטופס ה-Crew List הרשמי.
חברות הצ'רטר ביוון גם נוהגות לדרוש קורות חיים ימיים (Sailing CV) עם פירוט הפלגות קודמות, גודל כלי השיט שהושט ואזורי ההפלגה – לא מתוך סקרנות אלא כתנאי לחיתום הביטוחי של ההשכרה. כדאי לנהל יומן הפלגות מסודר לאורך זמן; הוא שווה כסף כשמגיעים להזמין.
ולצד כל זה, פטור מלא: הפלגה בסירת מנוע שהספקה עד 30 כוח סוס ולמרחק של עד 3 מיילים ימיים מהחוף אינה מחייבת רישיון שייט ביוון כלל.
רישיון זר וכניסה לישראל בים
לאזרח ישראלי, תעודה שייט זרה מאפשרת לשכור יאכטה בחו"ל ואף לעבור בין מדינות בחו"ל (למשל מיוון לטורקיה) בהתאם לסוג הרישיון שלו, אך לא ניתן עם רישיונות אילו להיכנס או לצאת מישראל דרך הים. כדי לחצות את גבולות ישראל עם כלי שייט נדרש רישיון משיט 60 הישראלי. סוג כלי השיט וגם המדינה שבה רשום כלי השייט לא משנה את זה, גם אם כלי השייט רשום בישראל או בחו"ל. הדבר נכון גם למי שיש לו גם אזרחות כפולה - במידה והוא אזרח ישראלי אז הוא לא יכול לצאת או להיכנס עם רישיונות אילו. חריגים לכך היא כניסה בהיתר מיוחד שמסדרים מראש.
כיום, גם השיטור הימי מעורב בבדיקות כלי שייט שנכנסים ויוצאים מישראל ויש על כך הקפדה הדוקה.
המסלול המומלץ למי שרוצה גמישות מלאה
למי שמעוניין גם בשייט בישראל וגם בצ'רטר בחו"ל, יש סדר פעולות שחוסך זמן וכסף:
- שלב ראשון – תעודה בינלאומית עם SRC. קורס IYT או ISSA בתוספת תעודת מפעיל רדיו. זה מקנה ICC, מענה לדרישת הרדיו, ואפשרות לצ'רטר מיידי בחו"ל.
- שלב שני – המרה למשיט 30. על בסיס פטור מורחב מתוכנית הבחינות של רספ"ן, מה שמעניק זכויות השטה חוקיות מלאות בישראל.
- שלב שלישי – שדרוג למשיט 60. אחרי שנת פז"ם וצבירת 8 ימי הפלגה. זה מעניק מעמד של סקיפר בינלאומי בכיר וסוגר כל פער רגולטורי עתידי.
ההיגיון בסדר הזה הוא שהשלב הראשון הוא גם הזול והמהיר ביותר, והוא כבר פותח את חו"ל – כך שאפשר להתחיל להפליג בזמן שממשיכים במסלול הישראלי.
איך תבחר את הרישיון הנכון לך
אין תשובה אחת שמתאימה לכולם. עליך להחליט מהו הרישיון שייתן לך את התועלת הגדולה ביותר בפועל, לפי איפה, איך ועל מה אתה מתכנן לשוט. שאל את עצמך - האם אתה שט בעיקר בישראל, בעיקר בחו"ל, או גם וגם? באיזו תדירות? לאיזו מטרה? על סירה? יאכטת מנוע או מפרש? כמה זמן ותקציב אתה מוכן להשקיע? רק אחרי שתענה על אלה תוכל לבחור נכון.
כלל אצבע - אם אתה שט בעיקר בישראל ולעיתים בחו"ל, השילוב של יאכטה ISSA עם רישיון סירה ישראלי הוא לרוב המשתלם ביותר (וגם מקצר את הדרך למשיט 13). אם אתה שט הרבה באירופה ורוצה את ההכרה הרחבה והיוקרתית ביותר, RYA מתאים לך. אם אתה רוצה הסמכה מהירה לשכירת יאכטה, במיוחד מחוץ לאירופה, IYT הוא בחירה טובה. בכל מקרה, זכור שהניסיון המעשי ויומן ההפלגות שלך קובעים מול חברת הצ'רטר לא פחות מהתעודה עצמה.
שלוש המלצות לפי פרופיל
יש לך משיט 30 ואתה מתכנן השכרה בחו"ל. כדאי להשלים קורס תעודת מפעיל רדיו (VHF/SRC) בבית ספר מוכר, או להנפיק ICC חיצונית, במיוחד לפני הפלגה לקרואטיה. בלי תעודת רדיו יש סיכוי גבוה לעיכוב או לסירוב בבסיס הצ'רטר. ביוון, בטורקיה ובספרד משיט 30 מספק מענה ברוב המקרים – רק ודא ששמך ושם איש הצוות השני מופיעים ב-Crew List, והצטייד ביומן הפלגות מעודכן.
יש לך משיט 60. זה הכיסוי הרגולטורי המקיף ביותר מבין הרישיונות הישראליים. השילוב של ניסיון בינלאומי מוכח ותעודת GMDSS פותר את רוב החסמים מראש.
אתה בתחילת הדרך והיעד הוא חופשות שייט משפחתיות בחו"ל. המסלול המשולב עדיף: קורס בינלאומי הכולל תעודת VHF, ולאחריו רישיון ישראלי לשייט בארץ. ISSA היא הבחירה למי שרוצה גם לקצר את הדרך לרישיון הישראלי, וIYT למי שצריך גם תעודת ICC – היא הגוף היחיד שמנפיק אותה לישראלים.
הפער שבין דלפק הצ'רטר לחברת הביטוח
זו הנקודה שהכי הרבה ישראלים מפספסים. יש הפרדה חדה בין ההסכמה להשכיר לך כלי שייט בחברת הצ'רטר, לבין כיסוי ביטוחי תקף ברגע התאונה. אלו שני דברים שונים שלא קשורים אחד לשני.
חברת צ'רטר מקומית עשויה להעלים עין מכך שאין לך רישיון מתאים, תעודת ICC או תעודת רדיו, ולהשכיר לך את כלי השייט. זה קורה, וזה נותן תחושה מוטעית שהכול תקין. אבל באירוע ימי כמו עלייה על שרטון, התנגשות, נזק לכלי או אובדנו או פגיעה באדם, מי שבודק את התיק היא חברת הביטוח הבינלאומית של היאכטה או הביטוח אשר אתה עשית בעצמך כביטוח בריאות והרחבת ספורט לדוגמה. אם יתברר שהפלגת במים הטריטוריאליים של מדינה שדורשת ICC או תעודת רדיו על פי חוק בלי שהחזקת בהם או שהרישיון הימי שלך לא תואם את כלי השייט שהשטת בזמן האירוע, המבטח כנראה ידחה את התביעה בטענה של הפלגה ללא רישוי תקף כחוק (Breach of Warranty). במצב כזה הנזק חוזר אליך באופן אישי, והוא יכול להגיע לסכומים גבוהים מאוד.
המסקנה המעשית פשוטה: מה שחברת ההשכרה מוכנה לקבל אינו בהכרח מה שהמבטח יכיר בדיעבד. כדאי לצאת לדרך רק עם רישיון שייט שמתאים לכלי השייט ועם התעודות שהמדינה דורשת בחוק, ולא רק עם מה שהספיק בדלפק ההשכרה.
לחץ להרחבה על השכרת יאכטה בחו"ל – המדריך לצ'רטר »
שאלות ותשובות
בלי ICC אי אפשר לשכור יאכטה בחו"ל?
במדינות רבות נדרשת תעודה מוכרת. לרוב ISSA, RYA או IYT מספיקות, אך במקומות מסוימים ידרשו דווקא ICC.
אפשר להיכנס לישראל עם יאכטה על רישיון זר?
לחציית גבולות ישראל בים נדרש משיט 60 הישראלי. תעודה זרה אינה מספיקה לכך.
האם אפשר להשכיר אופנוע ים או סירה בחו"ל בלי רישיון משיט?
בפועל כן – במדינות רבות כמו יוון, קפריסין ותאילנד חברות השכרה רבות משכירות אופנועי ים, סירות ואף יאכטות לישראלים מבלי לדרוש רישיון משיט כלל. הסיבה לכך היא רגולציה מקומית מקלה, ים שקט יחסית לעומת הים התיכון אצלנו, ולעיתים גם משום שזה לא נאכף שם בקפדנות. עם זאת, העובדה שחברת ההשכרה לא דורשת רישיון אינה הופכת את הנהיגה ללא רישיון לחוקית.
אם חברת ההשכרה בחו"ל לא דרשה רישיון – זה אומר שזה חוקי?
לא. אי-דרישת רישיון בידי חברת השכרה היא נוהג מסחרי מקומי, לא היתר חוקי. ברוב המדינות החוק עדיין מחייב רישיון שייט מתאים להפעלת אופנוע ים או סירת מנוע, גם אם בפועל אכיפה רפויה מאפשרת לשכור בלעדיו. במקרה של ביקורת משטרתית או תאונה, העדר רישיון תקף נחשב עבירה – בדיוק כפי שהדבר נכון לגבי השכרת רכב או אופנוע יבשתי בחו"ל ללא רישיון מתאים.
מה קורה אם קורית תאונה באופנוע ים שכור בחו"ל בלי רישיון?
אם אירעה תאונה בזמן השטת אופנוע ים או סירה שכורים בחו"ל ללא רישיון משיט תקף, חברת הביטוח – הן ביטוח נסיעות מהארץ והן ביטוח מקומי של חברת ההשכרה – רשאית לדחות את התביעה במלואה. הביטוח בודק תמיד האם המבוטח החזיק ברישיון מתאים בעת האירוע; ללא רישיון, מלוא ההוצאות (טיפול רפואי, פינוי, נזק לכלי, תביעות צד שלישי) יחולו על המשיט באופן אישי, ועלולות להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים.
האם רישיון משיט ישראלי תקף ומוכר בחו"ל?
רישיונות משיט 11 (אופנוע ים), 12 ו-13 (סירת מנוע) הם רישיונות "שייט חופי" בלבד מבחינה רשמית – אינם רישיונות בינלאומיים במובן המלא. עם זאת, מכיוון שהם מבוססים על תקנים מקצועיים דומים לאלו הנהוגים במדינות רבות, חברות השכרה רבות בעולם (כולל יוון, קפריסין ותאילנד) מכירות בהם הלכה למעשה ומאפשרות איתם השכרת אופנוע ים או סירה. מומלץ לבדוק מראש מול חברת ההשכרה הספציפית, ולהגיע עם הרישיון הישראלי בכל מקרה לצורך כיסוי ביטוחי.
איך לוודא שביטוח הנסיעות שלי יכסה אותי בהשטת כלי שיט שכור בחו"ל?
מומלץ לבדוק שתי נקודות לפני הנסיעה: ראשית, לוודא שפוליסת ביטוח הנסיעות כוללת הרחבת ספורט ימי/אתגרי המכסה שימוש באופנוע ים או סירה (לא כל פוליסה כוללת זאת כברירת מחדל). שנית – וזה הקריטי ביותר – להחזיק רישיון משיט ישראלי תקף בעת ההשטה, מאחר שגם הרחבת ביטוח ספורט אתגרי תידחה אם יתברר שלא היה בידכם רישיון מתאים בזמן האירוע.
מה ההבדל בין משיט 30 למשיט 60?
ההבדל המרכזי הוא תחום ההפלגה, לא גודל הכלי. משיט 30 הוא רישיון לספינות עד 24 מטר לשייט חופי בלבד ולשימוש פרטי, והוא כולל בתוכו את משיט 12 ואת משיט 13. משיט 60 הוא הרישיון הגבוה יותר, ומאפשר שייט בינלאומי – הפלגה בין מדינות ויציאה אל מחוץ למים הטריטוריאליים. מי שמתכנן להפליג לחו"ל בכלי שלו זקוק למשיט 60; מי ששט לאורך חופי ישראל בלבד יסתפק במשיט 30.
האם משיט 30 כולל גם מפרש וגם מנוע?
לא באופן אוטומטי. השייט בכלי מנוע והשייט בכלי מפרש הם שני ענפי התמחות נפרדים, וכל אחד מהם דורש הכשרה ובחינה משלו. מי שמחזיק במשיט 30 בענף המנוע אינו רשאי מכוח כך להשיט מפרשית, ולהפך. לפני הפלגה או השכרה יש לוודא איזה ענף רשום בפועל בתעודת המשיט.
מה זה ISSA Inshore Power Yacht Skipper ואיך הוא ממיר למשיט 13?
Inshore Power Yacht Skipper היא דרגת הסקיפר החופי של ISSA לכלי מנוע – הדרגה המקבילה במהותה ל-Day Skipper בתקן RYA הבריטי. בישראל היא משמשת כמסלול המהיר לקבלת משיט 13: במקום להמתין עשרה חודשי ותק במשיט 12, בוגר המסלול ניגש להליך המרה מול רספ"ן. ההמרה אינה אוטומטית והיא מותנית בעמידה בתנאי רספ"ן במועד הבקשה, ולכן יש לבדוק את התנאים העדכניים לפני ההרשמה לקורס.
מה ההבדל בין ISSA Power Yacht ל-ISSA Yacht לצורך השכרת יאכטה בחו"ל?
ISSA מפריד בין שני מסלולים נפרדים: Inshore Yacht Skipper לכלי מפרש ו-Inshore Power Yacht Skipper לכלי מנוע. חברות השכרה בחו"ל בודקות התאמה בין התעודה לבין סוג הכלי – יאכטת מפרש דורשת הסמכת Sailing, ויאכטה מוטורית דורשת הסמכת Power. תעודה במסלול אחד לא תתקבל להשכרת כלי מהסוג האחר, ולכן חשוב לבחור את המסלול לפי סוג הכלי שמתכננים לשכור.
איך ממירים רישיון זר (ISSA / IYT / RYA) לרישיון ישראלי?
ההמרה מתבצעת מול רספ"ן, ואינה אוטומטית. יש לפנות לרספ"ן עם התעודה המקורית ועם אישורי ההכשרה, ורספ"ן בוחן את התאמת התעודה לדרגת הרישיון הישראלית המבוקשת. היקף ההכרה משתנה לפי הגוף המנפיק, לפי הדרגה ולפי המסלול שבו הושגה התעודה, ובחלק מהמקרים תידרש השלמה. מומלץ לברר את התנאים מול רספ"ן עוד לפני ההרשמה לקורס בחו"ל, כדי לא לגלות בדיעבד שהתעודה אינה מספיקה.
מה זה ICC ומי מנפיק אותו? האם ישראלי יכול לקבל?
ICC (International Certificate of Competence) היא תעודה בינלאומית שמקורה בהחלטה 40 של ועדת האו"ם לאירופה (UNECE). היא אינה רישיון עצמאי אלא אישור כשירות המוכר במדינות שאימצו את ההחלטה, ומונפקת על ידי גופים שהוסמכו לכך באותן מדינות. ישראל אינה נמנית עם המדינות שאימצו את החלטה 40, ולכן רספ"ן אינו מנפיק ICC. ישראלי המעוניין בתעודה כזו נדרש להשיגה דרך גוף מנפיק מוסמך במדינה אחרת ובכפוף לתנאיו. מכיוון שהנושא תלוי במדיניות הגוף המנפיק, יש לוודא את הפרטים מולו ישירות.
משיט 30 בנוהל מזורז – מה חוסכים?
הנוהל המזורז מיועד למי שכבר מחזיק בהסמכה או בוותק שייט רלוונטי, ומאפשר לקצר חלק משלבי ההכשרה בדרך למשיט 30 במקום לעבור את המסלול המלא מתחילתו. החיסכון הוא בעיקר בזמן ובמספר שלבי ההכשרה הנדרשים. תנאי הזכאות והיקף הקיצור נקבעים על ידי רספ"ן ומשתנים מעת לעת, ולכן יש לברר את הנוהל העדכני ואת תנאי הזכאות מול רספ"ן או מול בית הספר לפני תחילת התהליך.
כמה זמן צריך לחכות בין משיט 12 למשיט 13?
במסלול הרגיל נדרש ותק של עשרה חודשים לפחות מיום קבלת משיט 12 (עוצמה א'), וכן גיל מינימום 18.
אבל יש דרך לעקוף את ההמתנה: מי שמוציא ISSA Inshore Power Yacht Skipper יכול להמיר אותו למשיט 13 בלי תקופת ההמתנה כלל. זו הסיבה המרכזית שהמסלול הזה פופולרי בישראל.
האם צריך רישיון לסירה קטנה או למפרשית?
לא בכל מקרה. סירת מנוע באורך עד 7 מטר שמותקן בה מנוע של עד 6 כוחות סוס אינה מחייבת רישיון משיט. גם מפרשית באורך עד 12 מטר ללא מנוע אינה מחייבת רישיון. מעבר לגבולות האלה – ובכל מקרה של אופנוע ים (ג'טסקי), ללא יוצא מן הכלל – נדרש רישיון משיט מתאים. מכיוון שהגבולות נקבעים לפי אורך הכלי ולפי הספק המנוע יחד, יש לבדוק את שני הנתונים ולא רק אחד מהם.
איזה רישיון מתאים למי ששט בעיקר בחו"ל, ולמי ששט בעיקר בישראל?
מי ששט בעיקר בישראל זקוק לרישיון ישראלי מרספ"ן לפי סוג הכלי – משיט 11 לאופנוע ים, משיט 12 או 13 לסירת מנוע, ומשיט 30 לספינה בשייט חופי. תעודה בינלאומית אינה מחליפה את הרישיון הישראלי ואינה מספיקה לשייט בישראל. מי ששט בעיקר בחו"ל, ובעיקר מי ששוכר יאכטה ביעדים כמו יוון, קרואטיה או איטליה, זקוק לתעודה שחברת ההשכרה והרשות המקומית מכירות בה – ולכן ISSA, RYA או IYT רלוונטיות יותר עבורו. מי ששט בשני המקומות זקוק לשתי התעודות, שכן אף אחת מהן אינה מכסה את השנייה.
משיט 20, 40 ו-50 – למי הם מיועדים ומה תנאי הקדם?
משיט 20 הוא רישיון מסחרי המאפשר לעבוד בשכר בהסעת נוסעים בסירת מנוע – גרירת סקי, בננה או מצנח. בעבודה בשכר הוא מוגבל לסירה עד 7 מטר ועד 12 נוסעים (באופן פרטי, דרך משיט 13 שנדרש כתנאי לו, עד 8.5 מטר), וגיל המינימום לקבלתו הוא 19. משיט 40 הוא רישיון מסחרי להשטת ספינת נוסעים בשכר של עד 55 נוסעים, והוא דורש החזקה במשיט 30 או במשיט 60 במשך שנתיים לפחות. שני הרישיונות מיועדים למי שמתכוון לעבוד בתחום בשכר, ולא לשייט פרטי. באשר למשיט 50 – אין מדובר בדרגה סטנדרטית בסולם הרישיונות המקובל, ולמי שנתקל במונח מומלץ לפנות ישירות לרספ"ן לבירור.
חברת הצ'רטר מסרה לי את היאכטה בלי ICC – זה אומר שאני מבוטח?
לא בהכרח, ואלה שתי שאלות נפרדות לגמרי. פקיד בבסיס צ'רטר מחליט אם למסור את הכלי; חברת הביטוח מחליטה, אחרי אירוע, אם לשלם. חברות צ'רטר מקומיות מעלימות עין לפעמים מהיעדר ICC או תעודת רדיו כדי לסגור עסקה, אבל זה לא יוצר כיסוי ביטוחי. אם המדינה שבמימיה הפלגת דורשת את התעודה בחוק, היעדרה עלול לשמש עילה לדחיית תביעה – גם אם בדלפק איש לא ביקש לראות אותה.
מה זה Breach of Warranty בהקשר של השכרת יאכטה?
זו טענה שהמבטח יכול להעלות כשמתברר שהכלי הופעל בניגוד לתנאי הפוליסה או לדרישות החוק המקומי – למשל הפלגה בלי הרישוי שהמדינה מחייבת. התוצאה המעשית היא דחיית התביעה, כלומר שהנזק כולו חוזר אל המשיט באופן אישי. חשוב להבין שזה יכול לקרות גם למי שמחזיק רישיון משיט ישראלי תקף לחלוטין, אם באותה מדינה נדרשה בנוסף תעודת ICC או תעודת מפעיל רדיו.
למה חברות הצ'רטר מבקשות קורות חיים ימיים (Sailing CV)?
לא מתוך סקרנות אלא לצורך חיתום ביטוחי. חברת הביטוח של הצי מתמחרת את הסיכון לפי הניסיון בפועל של הסקיפר, ולכן מבקשים פירוט של הפלגות קודמות, גודל כלי השיט שהושט ואזורי ההפלגה. ביוון זו דרישה שגרתית. כדאי לנהל יומן הפלגות מסודר לאורך זמן – הוא שווה כסף כשמגיעים להזמין.
יש לי רישיון משיט ישראלי תקף. במה בכל זאת אני חשוף בחו"ל?
בשני פערים שאינם קשורים לרמת הרישיון שלך. הראשון: הרישיון הישראלי אינו מגיע עם תעודת ICC, מפני שישראל אינה חתומה על החלטה 40 של האו"ם. השני: משיט 30 אינו כולל תעודת מפעיל רדיו נפרדת (VHF/SRC). במדינות שמחייבות את אלה בחוק, ההיעדר עלול לשמש עילה לדחיית תביעה בעת אירוע. משיט 60 סוגר את פער הרדיו בזכות ה-GMDSS, ותעודה בינלאומית של ISSA או IYT סוגרת את פער ה-ICC.
מה כדאי לבדוק מול חברת הביטוח לפני הפלגת צ'רטר בחו"ל?
ארבע נקודות. אחת – אילו תעודות המדינה שאליה אתם מפליגים דורשת בחוק, ולא רק מה חברת ההשכרה ביקשה. שתיים – האם פוליסת ביטוח הנסיעות שלכם כוללת הרחבה לשייט, ובאיזה היקף. שלוש – מה גובה ההשתתפות העצמית בפוליסת הצי ומה היא מכסה. ארבע – האם התעודות שלכם בתוקף בתאריכי ההפלגה, כולל תעודות שדורשות חידוש כמו IYT ו-ICC.
האם רישיון משיט 11, 12 ו-13 הם רישיונות בינלאומיים?
לא במובן המלא. רישיונות משיט 11 (אופנוע ים), 12 ו-13 (סירת מנוע) מוכרים ברוב מדינות העולם, אך הם מסווגים כרישיונות "שייט חופי" בלבד – כלומר מאפשרים שייט לאורך החוף במדינה שבה משתמשים בהם, ולא הפלגה בין מדינות. שייט בינלאומי (יציאה מהארץ והפלגה למדינה אחרת) שמור לבעלי רישיון משיט 60 בלבד.
צלצל / שלח הודעה עכשיו! עד 12 בלילה!
052-5111000